|
הגבעות הבוכיות
בואכה שיפולי ביתך
השבילים השבורים
הכואבים
הפקעות העקורות -
לעולם לא ישובו לפרוח
באשר זו שאהבה נפשי
והייתי תהילים לגופה
רחקה ממעוני
פרחים עטפתי גופה, גוועו
כצליל תוגת כינור
אומללות ואן-גוך
בכיין של כלות
ירח פגום
מטפטף דמים
שסע הבגידה זועק
דלתות מוטחות בפניה
מהמולת משתה מגורשת
איש לא יתור הנעל לרגלה
לא בחצות,לא עם שחר -
לעולם
על משכבי בלילות
עדיין שומע צעדיה
טופפים במדרגות העץ
סכינים בלבי
מת בקיץ, אבוד בחורף
זיכרונות כאש
כל כאביי זורמים אליה -
והים חסר. |
|
אל הדף האחורי
האל הרחום
והחנון, אני
פונה אליך
בקריאה נרגשת,
אלי אלי שלא
יגמר לעולם.
אחמד אחמד,
מתעקש על תורתו
ואומנותו אל מול
אלוהיו ואלוהי
הסלוגנים באשר
הם.
בה"ס
(בעזרת הסלוגן) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.