שדות ריקים, מצבעים.
חלומות שקופים, מתוכן.
מציאות לא אמיתית, משקר.
איך אנחנו נסחבים,
מאשרים ומכחישים.
איך פתאום הכול נהיה שקט,
איך מכלום אתה נאבד אל תוך תהום.

אליך.
הזיכרון הוא הפקר,
אלך עד.
נשבר ומסתכל,
על כל מה שהשארת,
על חיים שעזבת,
אליך.

קל לשים סוף,
לסיים בלי להתחיל בכלל,
זאת לא בעיה, להעלים את זה
כאילו זה לא היה.
להתרוקן מכמות השאלות,
להישבר עד עצמותיך,
להעלים בן אדם ברגע.

אליך.
ומה שחי הוא מת,
אלך עד למקום אחר,
ועל כל מה שלי השארת,
על החיים שעזבת,
רק אליך.

הייתי עושה אותו הדבר כמוך,
נעלם ומותיר חלל ריק.
בידיעה שלאף אחד לא אכפת,
הייתי נפרד אם לא הייתי יודע.
יודע - שזאת רק ההתחלה.