אולי הכל הבל הבלים,
ואין צורך להתעסק בזוטות מחשבה.
לטמון הזיה עמוק, בתוך אוקיינוס
דאגות של ביניים, פחד מקרבה
של כרישים של דגי חרב
של משני צורה.
גאולה מאין תבוא? ואיפה תלך?
כשהפולייטלי כבר מאס בקורקט.
מתפצפצת על מרבד גחלים,
ספק לוחשות ספק צועקות
משועות למים חיים.
שם,היכן שהגאות געתה בגאווה
באורגניזמים פשוטים, תמצא
את הסירה המתוחכמת,
שמפליגה לאוקיינוס השקט. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.