"כי עם קדוש אתה לה' אלוהיך, בך בחר ה' אלוהיך להיות לו לעם
סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה"
דברים, פרק ז', פסוק ו'

העם היהודי עבר את האירוע הכי טרגי בהיסטוריה שלו ושל כולנו:
גרמניה הנאצית אשר הרגה בשיטתיות ובנחישות איומה שישה מיליון
יהודים. אנחנו, בתור עם אשר חווה את השנאה, את השנאה העיוורת
עד כדי הרג של חפים מפשע, לא מוכנים להכיר בשום אופן ברצח עם
אחר - העם הארמני.
בין השנים 1915-1918, באימפריה העות'מנית אשר נשלטה על ידי
שלטון טורקי, נהרגו באכזריות ובשיטתיות 1.5 מיליון ארמנים.
בשיירות הובילו הטורקים את הארמנים למוות: זקנים, נשים וילדים
נרצחו ונשרפו למוות. כיום טורקיה עדיין מכחישה את האירועים.
אנו, העם היהודי אשר נלחם בהכחשה של השואה היהודית, איננו
מוכנים להכיר ברצח עם הארמני. עם אשר עבר רצח שיטתי בידי מנהיג
טורקי חולני שרצה למחוק את הארמנים מהעולם. האם אנחנו לא למדנו
כלום? האם אנחנו מסתפקים בהוקרה של השואה היהודית ולא אכפת לנו
מהמתרחש בעולם?
לא אכפת לנו מהאירועים ההיסטוריים שהביאו לרצח העם הארמני
ואולי בעקיפין היוו רעיון לאדם משוגע וחולני בשם היטלר.
אני המום לנוכח האטימות לאירועים המתרחשים בדארפור.
"אדם אשר לא לומד מההיסטוריה עשוי לחזור עליה", ונראה לי שלא
למדנו כלום. איננו מוכנים להכיר ברצח העם הארמני ואולי בכך
לעלות את המודעות ולעורר ממשלות אחרות להכיר ברצח העם הארמני.
המודעות תעורר את נשמתם של האנשים הקרים שלא אכפת להם מהמתרחש
מחוץ למדינה הקטנה שלנו ובעצם כך חוזרים על טעויות של עמי
אירופה שהתעלמו מאיתנו במלחמת העולם השניה!