הילה בהר / אבודה |
הבוקר הזה אחר
ערפל כבד מכסה את הכול
ואני במיטה
נגמרת לאט
בזמן שהעיר עדיין רדומה
עיוורת כהרגלה
רק אצלי הכול השתנה
בלילה אחד
רק לי היא אבדה
ולא תשוב בחזרה
הכול רטוב מסביב
ולי כבר לא נשארו דמעות
לבכות את הכאב הזה החוצה
שבורה לרסיסים
אבודה
מחשבות, חלומות, הזיות
זה כל מה שנשאר לי.
אז בשביל מה לי לקום
כשהבוקר שחור?
אין יותר תקווה
זה סוף העולם
סוף החיים.
31/08/06
נכתב בהשראת "סוף העולם" של "היהודים".
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|