הגשם עושה את שלו ואת בוכה את כאב השעווה הרדום שלך, פותחת עוד
תיבות פנדורה נעולות למראה ושופכת את תוכן האישיות שלך
לאגרטלים מלאים בוורדים שייבלו, מורעלים על דפנות האושר מהעבר
המתפורר.
הרוח מאיצה ואפילו הכלובים שלך לא יגרמו לה למעוד, ואת תעמדי
בדרכה, בנתיבים שמאחורי חומות הפחד ואולי רק תיסחפי עם הזרם.
את רק עוד אי בין פיסות השמיים שאספת לאופק הערפילי שלך.
האושר משאיר את עקבותיו על עמוד השדרה שלך, שובר עוד קצת מעצמך
ומניח לך להחלים לבד.
יערות ההישגים שלך מוצפים שוב בגשם, רק הזכרון מחלחל עמוק
יותר, מצמיח שורשים ומרעיד כל חלקת אדמה יציבה.
ואת, ממרומי האושר שלך צונחת לאותן בארות, עם אותה הלחות מהכאב
הסחוט שלך.
את פורחת בתוך הקוצים שלך, מחפשת מפלט בחושך שעוקב אחרייך.
הזהירות מעיקה ואת נתפסת.
קורעת את בדי הסאטן שצרבו לגופך, מזמינה עוד קרבן לגחמות
השגרתיות כמעט שלך
ומרפה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.