את נראית קצת עצובה זה לא מתאים לך
את עינייך היפות מעטרת העצבות
את עומדת על החוף וזה מכאיב לך
שבלב שלך יש שפל ובאופק אין גאות

בקו האופק ים כחול מנשק את השמים
בעינייך היפות מצטברת עוד דמעה
שמש מדממת שוקעת לה במים
ולבך הוא כמו השמש כבר שנים הוא בשקיעה

אור המגדלור כבה הוא לא יכבה לנצח
אי שם הרחק באופק יש עוד אור יש עוד תקוות
חלומותייך מתנפצים כמו גלים על גב המזח
אך תמיד יבואו עוד גלים תמיד יהיו עוד חלומות

את בוהה בחול הרך ואז נשברת
מהאנשים שאת אהבת נותרו בחול רק עקבות
ובלבך יש אהבה שמתפוררת
וכעת היא לא יותר מסתם עוד ארבע אותיות