אני ועצמי החלטנו להשתגע בלי לספר לי.
משהו כמו מסיבת הפתעה ליומולדת שלושים.
אני היה אחראי על הנרות
עצמי על הבלונים
ולי לא סיפרו שום דבר.


חצות ליל שלישי על כביש איילון
שני המשוגעים לא נותנים לי לישון
סוחבים אותי לבארים
שתייה על חשבונם
לי יש שיעור בשמונה, בעצם לכולם!!!


4:15 בבוקר הם נותנים לי אישור המראה
מפתחות בפנים
תכוון טוב את המראה!
אני לוחץ על הגז
פותח חלונות
איזה שקט מסביב
ריקוד המכונות.


מקס ומוריץ פתאום פותחים את העיניים
ישר אחרי המחלף של גבעתיים
סירנה של משטרה מיללת באוויר
יש עוד טרמפיסט הלילה לאבו- כביר.


אני החליט לעשות מעשה.
מכסה לי בפתאומיות את העיניים
עצמי באותו רגע מאד נבהל
לוחץ בלחץ על הברקס וצועק:
"אלוהים תעזור לי".


שקט וחושך
אבל אנחנו לא זזים
השחור שאני רואה דבוק לי לפנים.
כביש אספלט של יולי-אוגוסט
חיזיון תעתועים
הנה אני
בכבודי ובעצמי
ומי אלו כל האנשים?


לאט לאט אני מזהה המון פרצופים מוכרים
אלו הם אותם פרצופים שפגשנו בדרכים
הנה שמיל והנה נגה
וגם אמציה בא
יומולדת הפתעה על האוטוסטרדה
מי פה משוגע?

חגגנו כל הבוקר
בחסות המשטרה
סגרנו את הכביש
שיבשנו את התנועה.
אני המסטול
התחיל לתלות סטיקרים של "החיים יפים"
ותאמינו לי:
בעצמי התחלתי לראות כוכבים
תחייכו צעקנו שלושתנו כמו משוגעים
Cheese
"מצלמים".