[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מל אנכוליה
/
כל הקלישאות

היא ישבה בין ארבע קירות, מבועתת מעצמה ומהמקום אליו הצליחה
להגיע. היא תמיד שאפה למקומות האלה אך הפעם זה היה חזק ממנה,
גדול ממנה. אובדן שליטה, והיא מדקלמת שורות שאמרה או לא אמרה,
הדימיון מתערבב עם המציאות והיא שוכחת את עצמה. תמונתו חוזרת
בראשה, כמו בלופ מסתחרר, טראנס, ולא רואים את הסוף. פתאום כל
הפנטזיות של החודשים האחרונים וההרגשה שרק זמן מפריד ביניהם,
נמחקות לאט ובעינויים מתודעתה, כאילו מישהו מגיע ותולש אותן
ממנה בברוטאליות. היא נשכבת לישון אך בשנתה חולמת עליו, על איך
שהוא מגיע ודורש שתסלח לו, הוא אומר שעשה טעות והוא רוצה להיות
איתה, והוא כל כך רוצה להיות איתה. הרי היא האדם היחיד שבאמת
מבין אותו, והוא האדם היחיד שבאמת מבין אותה, וביחד הם יכולים
להיות טובים יותר, עוצמתיים יותר. הוא רוצה לנשק אותה, הוא
רוצה להרגיש אותה. היא מתעוררת, שוב בין ארבע קירות, צועדת
בקושי אל הפסנתר, הוא מזכיר לה בשביל מה היא כאן. בין התווים
היא מוצאת איזה שיר מפעם, שכתבה על מישהו אחר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
היהודי בכה
מאוד
אדולף לא רוצה
בי עוד

שיר ילדים עממי


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/1/08 23:34
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מל אנכוליה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה