במקום בו תפגוש השמש
את דממת המים
קדה האדמה ליפעה
ואני אעמוד ממול
לחיי תפוחים סמוקים
ואצבעות חושקות
לגעת.
הרגע הזה הוא נצח
האדמומית הזו היא חלום.
וכבר איני יכולה להביט
ארוגה באפלה רכה,
רוגשת
חשופה עד קצות הצבעים
הסגולים פגשו את השמש
ובאדוות המים נמסו
והיו לצללים
והחולות ספגו
את עקבותיי
והותירו שקט בתולי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.