שי עבר לגור לבד והזמין אותי לעשות איתו חנוכת בית לדירה החדשה
שלו.
"מדהים! גם דירה משלך וגם עם נוף צומח כה שלו ופסטורלי...
תיזהר, אני אתחיל לקנא."
"אני שמח שאת אוהבת את המקום, כי אני רוצה שתבואי לפה לפעמים."
הוא הלך למטבח וחזר עם שתי כוסות ובקבוק יין.
"כיוון שזאת הפעם הראשונה שאת באה לבקר אותי, זאת סיבה טובה
להרים כוסית. אני יודע שאת לא שותה בדרך כלל, אבל נסי את זה,
מבטיח שתאהבי."
"אני יכולה לנסות." חייכתי.
הוא סגר את הוילונות והאור בחדר נהפך מעומעם מעט. המוזיקה
התחילה להתנגן והוא הזמין אותי לרקוד, הצמיד גופו לגופי
והתחלנו לנוע לאיטנו עם המנגינה. אחרי שהתעייפנו מעט, הלכנו
לצפות בסרט ישן בשחור לבן.
"ועכשיו את באה איתי לראות איך חבר שלך שורף סירים. תכיני את
המטף."
"אני סומכת עלייך שתסתדר, במקרה הכי גרוע נשלח אותך לשיעורי
בישול."
ארוחת הערב הייתה פשוטה יחסית, אבל לא נשרפו סירים והכלים
שהוצאנו מהארגזים נשארו שלמים. הדלקנו נרות שהפיצו ניחוח עדין
ומוזיקה שקטה והכל היה פשוט מושלם.
בסוף הארוחה הוא הרקיד אותנו לכיוון חדר השינה וקצת חששתי, אבל
הוא ידע שהוא החבר הראשון שלי ולא משך אותי. הוא הרים אותי
בידיים והשכיב אותי על המיטה הנוחה להפליא. החדר אפף ניחוח
פרחים והאור של הנרות ריצד מצד לצד. השפתיים החמימות שלו החלו
נושקות לי בעוצמה ובמהירות גוברת וגם הידיים שלו לא נחו לרגע.
כל נגיעה שלו הייתה עדינה כמו נוצה ומכוונת היטב. התחלתי לרגיש
סיחרור ורוגע שלא היכרתי ונתתי לו להוריד ממני את החולצה. הוא
אחז ורד והחל מעביר אותו באיטיות על עורי, הגירוי היה אדיר.
אפילו לא התייחסתי לעובדה שהייתי ערומה למחצה. הוא גרם לי
להרגיש טבעית ושלמה עם גופי.
הוא רצה להתקדם הלאה ואצבעותיו נחו על רוכסן המכנס שלי. אני
חייבת להודות שנבהלתי ועצרתי אותו. עוד הייתי בת שמונה עשרה
שלא באמת ידעה איך הכל נעשה באופן מעשי וחשתי שזה היה מהיר מדי
בשבילי.
ידעתי שאני רוצה להתקרב אליו ואפילו הרגשתי שהרגע מתאים, אבל
הפחד עצר אותי. הוא צפה בי כמבין ושאל אם כל השאר היה בסדר
וחיבק אותי. באותו רגע אהבתי אותו אפילו עוד יותר.

באחד מסופי השבוע שבילינו בדירתו, הגעתי רטובה עד העצם, ישר
מהבסיס, ורעדתי מקור כשעל גבי תיק עם ציוד של שבועיים.
"מתוקה שלי, למה לא ביקשת שאאסוך אותך מהתחנה?! עכשיו את רטובה
לגמרי ועוד חסר שתהיי חולה. אני אלך להביא לך משהו יבש
ללבוש."
הוא חזר עם מגבת רעננה וסוודר מארונו שנראה ממש גדול. טוב, אני
פשוט הייתי קטנה.
"אני אכין לך כוס שוקו חם. את תסתדרי פה?"
"כמובן, אני כבר מצטרפת אלייך."
החימום בבית גרם לי להיות קצת ישנונית. הורדתי את המדים ולבשתי
את הסוודר שלו שנראה עליי כמו שימלה.
"את כל כך יפה. איך את יוצאת עם מישהו כמוני? מי משלם לך על
זה? " קריצה.
"הייתי שואלת מי משלם לך." חיבקתי אותו בחוזקה וחייכתי. הייתי
עייפה מהנסיעה ונורא רציתי להתכרבל מתחת לשמיכה חמה.
"את נראית כמו מלאך, אפילו יש לך הילה. הנה השוקו החם שלך."
"איזה כיף שאתה דואג לי. איפה היית כל החיים שלי?" קרצתי.
ישבתי על כיסא משרדי נייד והוא שאל אם אני רוצה ללכת לנוח.
הנהנתי בחיוב וקיבלתי הסעה עד למיטה. הוא הניח אותי שם וכיסה
עם השמיכה.
"תנוחי שמש שלי, אני הולך להכין לנו אוכל ואעיר אותך עוד שעה,
בסדר?"
"כן." עניתי, כבר חצי ישנה.
התעוררתי עם נשיקה רכה על הלחי וליטוף אוהב לשיערי.
"רעבה? הכנתי לך הפתעה." הוא חיכה מאט שאתעורר ומשך אותי
למטבח.
"תאכלי את הארוחה שלך גברת צעירה ואחר כך תקבלי קינוח."
הוא הכין מרק עדשים, סלט ירקות חיים עם גבינה ואיטריות ברוטב.
האוכל היה מעורר תיאבון ואכלנו לשובע. אפילו צורת ההגשה הייתה
מקורית ומעניינת. אי אפשר היה להתעלם מההשקעה המבורכת.
"לא ידעתי שאני יוצאת עם שף. נהניתי מאוד! אז מה הקינוח?"
הוא חזר עם פחזניות מצופות בשוקולד.
"וואו! את הכל הספקת להכין בשעה?" שאלתי בתמימות.
"לא. את הקינוח הכנתי מראש."
"גאוני!" ניגשתי אליו ומרחתי לו קצפת מהפחזנית על הפנים.
"אוי, התלכלכת קצת, בוא אני אנקה אותך." חיבקתי אותו, ליקקתי
ממנו את הקצפת וקינחתי בנשיקה תאוותנית עם שפתיו.
"אופס, גם את מלוכלכת.." צחק בעת שהפיל פחזנית פעורה על ירכי.

אני רוצה לקחת אותך לשם." הצביע על חדר השינה, "את מאשרת?"
הנהנתי בחיוב וקיפצתי ודילגתי בדרכי לשם והוא אחרי - תופס
ומחבק. "דובשנית, הייתי אוכל אותך עכשיו."
"בוא נראה אותך, מר זאב." קרצתי והיפלתי אותו. הוא תפס בידי
ומשך אותי אחריו בדרכו מטה.
"אני אוהב אותך," הוא נשם עמוק, "ומקווה שתהני." לחש באוזני.
"אני אוהבת או..." נישק לפני שסיימתי.