רוצה כבר לשכוח, רוצה לוותר
רוצה שליבי יתמלא באחר
שיאהב, ויבין, בפצעים יטפל
אך כזה, אם יבוא, אהדפהו ודיי
כי ההוא שכבר לא,
לא השאיר בי דבר.
ולא בגללו, או כי אין לו תחליף,
בגללי,
כי סבלתי כבר כל כך הרבה
ויותר לא רוצה
עכשיו מוותרת
על הרע והטוב ועל כל ברירה אחרת, רק לא להרגיש.
ואחרי הדמעות הכל יותר רגוע
אין כאב, גם אין תקווה, נשאר רק געגוע
למגע, לליטוף, הדמעות שוב זורמות
מה עושים אלוהים? רק רוצה לא להיות.
ואולי יש תקווה, אך אותה לא ארצה
כי אחרי התקווה שוב אותה אכזבה
שוב אותו הכאב שבלב מפלח
שחותך ושורף והורס והורג לי את הנשמה
לא נשאר שם כבר כלום
רק כאב עגום.
ואולי יש תקווה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.