[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יובל ליובין
/
היא נשמה!

נתתי לה נשיקה. על הלחי. נתתי לה נשיקה על הלחי. אני לא מאמין
שחיכיתי לזה שבועיים ובסוף, נתתי לה נשיקה על הלחי. טיפה
התאכזבתי, כי חיכיתי לזה שבועיים ובסוף נתתי לה רק נשיקה על
הלחי, קיוויתי ליותר. אבל מצד שני גם לא התאכזבתי, כי ציפיתי
לזה - במשך שבועיים ציפיתי לזה וידעתי שאני אתן לה נשיקה על
הלחי ככה שלא התאכזבתי, כי ידעתי שזה מה שיהיה. ומצד שלישי
אפילו הקלתי, כי זו לא הייתה חייבת להיות נשיקה על הלחי. זה
היה יכול להיות שלום מנומס או לחיצת או אפילו חיבוק אבל בסוף
זו הייתה נשיקה על הלחי! אז במובן הזה לא התאכזבתי. זה היה
בסוף הערב, חיכיתי לזה שבועיים ואז חיכיתי לזה ערב שלם. ניגשתי
אליה והייתי ממש קרוב, בעצם לא ממש קרוב, טיפה קרוב, יותר
מבד"כ. אז הייתי קרוב התכופפתי, כי אני יותר גבוה - אז
התכופפתי קצת. ואז, אני לא מאמין שעשיתי את זה, ואז-הרטבתי את
השפתיים שלי! הרטבתי את השפתיים שלי!!! כמה מגוחך בטח נראיתי,
עומד כולי רכון מעליה, יותר קרוב מבד"כ, ועם השפתיים שלי
נושקות באוויר, והלשון שלי מתעופפת לכול עבר. אני לא יודע איך
נראיתי אבל אני יודע שנראיתי מגוחך. אבל בכול מקרה למרות זאת
לא התכוונתי להפסיק עכשיו, הייתי כ"כ קרוב, יותר מבד"כ,
וחיכיתי לזה שבועיים - אז בביטחון מוחלט, אם כי קצת מערער,
רכנתי לעברה, עם כול גופי, ונצמדתי ללחי שלה. או איזו לחי!
איזה לחי! זה היה ממש עולם שלם היה לו מגע וריח ומראה וטעם
חדשים לגמרי, נהדרים, מפליאים. זה היה חלום שהתגשם, חלום
שחלמתי כבר שבועיים. רק שעכשיו הוא היה אמיתי, והיה לי את כול
הראיות, כול החושים - מגע, ריח, טעם, מראה ואפילו קול. ואיזה
קול, קול הנשימה הרכה שלה יוצאת מהאף עליי. היא נשמה. היא
נשמה! היא הוציאה אוויר מהאף והיא נשמה. כשאתה נושם, אתה לא
באותו הרגע, אתה עובר אותו. או שאתה מסיים משהו או שאתה מתחיל
משהו, אבל זה לא משנה - העיקר שהיא נשמה. היא נשמה ואני החזקתי
את זה. אני הייתי שם, רציתי שהרגע הזה יימשך לעד ואם זאת
שייגמר, עם התחלה ואמצע וסוף שיהיו לתמיד. אבל היא, היא נשמה!
היא לא הייתה שם. היא המשיכה. כשהנבתי את זה נלחצתי, לא ידעתי
מה לעשות. בהתחלה עוד נשארתי שם מחובר אליה, כאילו בדבק. פחדתי
לזוז. ואז מהר ניתקתי את עצמי ממנה, בתנועה מהירה וחדה -
אחורה! נעמדתי מולה, נבוך ואדום, עוד חצי מכופף וחייכתי אליה.
היא חייכה אליי.  היא חייכה ודחקה עם השפתיים שלה את הלחי
אחורה ונתנה לה נפח. ואיזה נפח- מלא ביופי ובאושר, כוח ואהבה.
רציתי לנשק את הנפח הזה, רציתי להתחבר אליו ולהרגיש אותו בכול
חושיי מקרוב. אבל היא נשמה! היא נשמה!!!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לא נתפסתי
מאונן:
בחדרי
במרתף
במקלחת
בשירותים


אלוהים כנראה
אוהב את
המאוננים


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/1/08 9:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יובל ליובין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה