השמש החמה נשענת
על קנדה בכל גופה
ונורת לובש את מעילו
כורך צעיף, משחיל כפפה
הוא מסדר את כובעו
וגם רגלו לא יחפה

וכך יוצא נורת את ביתו
מחייך מלוא שיניים
ובוהקות שיניו בשמש
המזעת בשמיים
חיש לביתו אזי חוזר הוא
שכח מחממי אוזניים

לנורת נדמים כרי הדשא
לשלג הר לבן צחור
נורת אוהב את השמיים
כשצבעם חיוור אפור

נורת צועד על המדרכת
אל עבר ביניינים גבוהים
נורת אוהב את האולפן
אוהב את כל המכשירים
כאן נהדר, אך איך לומר...
האנשים קצת מוזרים

נורת פשוט אינו מבין כלל
עובדה תמוהה לא מוכרה
כיצד עובדים כולם בשקט
זה המטריד והנורא?!
מייד הפעילו את המיקסר
ואת מנוע הסירה!

לנורת נדמים מקלט הרדיו
והשואב רב הנחירה
למקהלת קולות הרמונים
לנורת נותנים הם השראה  

כשפותח נורת את דלת
ביתו לעת הערבים
על וו תולה את הממעלת
ואט מסיר את הכפפים
הוא כה עייף מן הממקלטת
של יום ארוך באולפנים

באים אליו ומחייכים אז
כל פסנתריו המכונפים
לבואו שמחים עולזים הם
ומרעידים מנענעים
אז מלטף קליד קליד הוא
והם לכף ידו עונים

לנורת נדמת שתיקת החדר
כמוזיקה כלית צרופה
הוא לו מכין כוס תה וקרקר
ומנהל עם נורת שיחה

וכשהלילה מתיישב לו
בכבדות על החלון
נורת נרדם לצד הספר
וחולם על הצפון
שם הזוהר מנגן לו
פרלוד חדווה ושיכרון

ונורת כך מזמזם בלהט
ביחד עם המנגינה
ונעים קלידי כוכב
תחת ידו האמונה

(מוקדש לגלן גולד)