כמה אנשים שוכבים על הדשא, נועצים בנו עיניים.
עוד כמה נערות זרוקות על שפת הכביש, נתונות לחסדינו.
עוד כמה אנשים בריאים מביטים בהם בזלזול
והם מגיבים בסינון קללות שקטות מפיהם
הם לא יצעקו, יותר מדי טוב להם
עוד כמה דקות הם לא ידעו לאן זה הולך
סחרחורות, צמא וקלסטרופוביה
הם לא יכולים לצאת מזה
אין להם אף אחד
היה להם, הם פגעו בו,
עכשיו, הם רק אחד בשביל השני
אבל, גם זה ייגמר עם השפעת הסם
עוד כמה אנשים עוברים שם,
מסתכלים עליהם בזלזול,
'אנחנו לא ניתן לזה לקרות' הם בטוחים,
הם פשוט לא מבינים עד כמה קל ליפול
איש אחד אפילו מדלג מעל אחד מהם,
כאילו הוא סלע או אבן,
אנשים אחרים לא מבינים שעם עזרה פשוטה, בשלב מוקדם,
הם כבר היו יוצאים מזה,
אבל לא היה שם אף אחד שיתמוך בהם,
זה הכול היה עניין של "קול" ו"מגניב"
אבל זה ממש לא
רק הם יודעים את זה, והם אפילו לא יכולים להזהיר אתכם...