ינון אליה שלום עמיר, בנם של יגאל ולריסה... ברוך הבא לעולם.


אני כותבת לך, כי אני חושבת שאתה צריך לשמוע קצת למה אתה הולך
להיכנס...

היום הוא יום ציון השנה ה-12 להירצחו של ראש הממשלה אולי הכי
טוב שהיה לנו פה, יצחק רבין.

אני לא אספר את כל הסיפור של מי רצח וכל זה, בכל זאת, אתה קטן
מדי בכדי לשמוע סיפורים עד כדי כך מזעזעים... וחוץ מזה, אני
מבטיחה לך שעוד תשמע על זה הרבה.

אבל אני כן אגיד לך שהרוצח של יצחק היה זר, עשב שוטה בחברה
שלנו, אדם שאין לו רסן, אדם נבזי ושפל.

אדם חלש שהשתמש בכוח פיזי אלים כנגד חוכמה וניסיון חיים.

אוקיי, אני לא אשקר לך ואגיד שבחברה שלנו חוץ מאותו אדם כולם
מושלמים... אני בטוחה שתעלה על זה לבד מתישהו כי אתה בטח לא
טיפש, ואני משערת שהעיניים שלך לא צבועות בוורוד...

אני לא אגיד לך את זה, כי זה לא נכון. ומצבנו כרגע לא בדיוק
מזהיר ומלבב.

אבל כן, למרות שלא כולם פה הם אנשים טובים וטהורים, יש פה כמה
שאולי אפילו מתנהגים יותר נורא.

כמו ההוא, הרוצח של יצחק רבין.



אני מרגישה צורך לספר לך על זה, רק כדי שתדע, שאתה הולך
להיוולד לתוך עולם חדש, מלא שנאה, כעס וטינה... אבל אני מבטיחה
לך שיש גם לא מעט ניצוצות אהבה...

אתה יכול להחליט איזה אדם אתה יכול להפוך להיות בעולם הזה.

אתה יכול להחליט אם אתה רוצה לגדול בתוך היערות השונאים,
הכועסים והנוטרים או שאתה יכול לקום וללכת בשבילי האהבה והשמחה
הנטושים ולנסות להחיות אותם... אותם שבילים תמיד יקבלו אותך
בחיבוק ובהבנה.



אני רוצה לאחל לך בהצלחה פה, כי אתה עדיין לא יודע, אבל אתה
באמת צריך את זה...

תהנה פה, ותשתדל ללכת בדרך שלך... שלך.

הרבה אנשים ינסו להשפיע עליך ללכת בדרכים מסוימות...

תשתדל תמיד לזכור מה שכתבתי לך עכשיו...



וסתם, לידע כללי, תדע לך שלפעמים המורים והחברים בבית הספר
ועוד אנשים כמוני יכולים לתת לך לפעמים חינוך די טוב...

לא תמיד ההורים הם הצודקים.



בהצלחה לך.



עדן.