[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








עשרים וארבע שנים עברו בין מצמוץ למצמוץ, כשרגע האמת מגיע אני
מתעופף לי, מבין אחרי כל הזמן הזה ומתחיל לחשוב מה היה קורה
אז, למה אנו צריכים רמזים במקום לקחת נשימה ולהגיד מה אנו
מרגישים? הפחד החונק מלהיפגע אך איך אני אמור להבין שכשאת
מגרדת בראש זה אומר אני אוהבת. אחרי שנים, כבדרך אגב - הייתי
דלוקה עליך. איך הייתי אמור להבין? אני חשבתי שאולי יש לך
כינים, שואל למה לא אמרת ואת אומרת נתתי רמזים, עשיתי עיניים,
מה זה אומר?! ביקשתי חביתה... עשיתי שפת גוף ואני הייתי לכוד
בעינייך ועדיין לא ראיתי רמז, אולי בפעם הבאה שפת סימנים. אני
ביישן מטבעי, מפחד לנסות, אחרי הכול כשמדובר בדבר כה מורכב חכם
ואלוהי שנקרא נשים איך אתן מצפות שאנו נבין רמזים. לכל מילה
שלכן אלף פירושים, אתן מנתחות כל אירוע שקורה לכן בחיים, אז
אני מבקש שמישהי מכן תוציא ספר - מדריך הרמיזות להתחלת קשר או
מדריך הבליין בגלקסיה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
פצצות לגבות,
רסיסים לריסים,
מטוסים לתאומים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/12/07 13:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ט. אייל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה