דני צוקר / שרעפי בוקר |
ונגע במו זנבו בירח
חתולת הכוכבים הפליצה
וקרני החרגול, קראו לתרנגול
שקרא בקול גדול
נבלות!
לא הייתה דממה
חסרת עמודים
רשתות מתבודדות
התגודדו לאגודות
עקודות וברודות
זכר לזכרים, לנקבות
ומה שביניהם
אף כי הפיח
פחמו לאוויר
היה לו ריח מנחם
ומפתה
גן הינום
בגיא עדן
ידיים רכות
כמהות ללטף
פוצעות ופושטות עוון
ובאנו זה בזה
עד בוש
ולא נבוש
כי אין בנו בושה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|