ריקה אטיאס / חרוט בזירכרון |
הסטירה על הלחי, החגורה שהצליפה בגב
הכלים שהתנפצו בבית
תמיד יישארו לי בראש
ונכון את לא איתו עכשיו
ואת חושבת שאנחנו שכחנו
את מנסה לחייך
אבל את בוכה מבפנים
ואתה,
אתה עכשיו חי בסבבה שלך
יוצא, מבלה, נהנה
כאילו אין לך ילדים
שם זין!
צועק ומנבל את הפה,
חושב שחייבים לו הכול
ובסוף,
תמיד אני אשמה!
כל פעם שביקשתי שתקשיבו
לא שמעתם
כל פעם שביקשתי שלא תצעקו
צרחתם
כל פעם שביקשתי שתסתכלו
לא ראיתם
כל פעם שביקשתי שתגידו משהו
שתקתם
אז עדיף לי לבד
בלעדיכם
אבא ואמא
שלום...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|