[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אורן וולינסקי
/
יש לי חייזר בסלון

יש לי חייזר בסלון, כבר זמן מה שהוא בא אלינו הביתה אחרי
שאנחנו הולכים לישון ונכנס לסלון לצפות בטלויזה. אתם לא מבינים
באיזה פחד אני נמצא בו כרגע, כבר חודשיים שאני לא מצליח להרדם.
תחשבו לעצמכם שאתם לא נרדמים בלילה ואתם שוכבים במיטה שלכם
בחדר ויודעים שלמטה בסלון יושב חייזר וצופה בטלויזיה.
לא רק שהוא צופה בטלויזה, אני יודע גם שהחייזר מחטט לנו במקרר
ואוכל לנו את האוכל, כי אמא תמיד באה בבוקר ולא מבינה איך
האוכל נעלם, אבל אבא אומר לה שהיא סתם מדמיינת.

כבר שעתיים שאני שוכב במיטה ושומע את החייזר למטה רואה טלויזה.
קשה לי להירדם, כבר חודשיים בעצם שאני לא נרדמתי, וכבר שבוע
שאני חושב לסלק את החייזר באיזשהי דרך. היום בגן החלטתי שאני
צריך לגנוב את האקדח של אבא ולירות בחייזר המפחיד הזה. החלטתי
גם שאני צריך לעשות את זה היום, ועכשיו זה רגע האמת, לפני חצי
שעה ההורים שלי הלכו לישון, אבל אני מפחד לקום ולפעול. שעה
נוספת עברה וקול נפץ של זכוכית נשמע מלמטה, זהו אמרתי לעצמי,
אני חייב לפעול, למען שלום הבית שלי, למען השינה שלי, למען
המשפחה שלי, הבית שלנו לא מספיק גדול גם בשביל שאיזה חייזר ישב
לנו בסלון ויחטט במקרר. לא אני לא מסכים לזה.
קמתי מהמיטה והתגנבתי לשירותים, בתוך המיכל הזה של הבית שימוש
אבא מחביא את האקדח שלו, לקחתי אותו וטענתי אותו (ראיתי יוסמטי
סאם טוען ולמדתי ממנו). ירדתי במדרגות בשקט-בשקט, החייזר עדיין
ישב בסלון ולא ידע בכלל שאני מגיע, וזה טוב בעצם, כי פחדתי שיש
לו חוש כזה שהוא יגלה שאני מגיע. התקרבתי לסלון ואפילו יכולתי
לשמוע אותו מגרד בראש, הוא לא יודע מה מצפה לו חשבתי לעצמי.
כבר יכולתי לראות את הטלויזה, את החייזר לא ראיתי, אבל ניתן
לראות שהוא צופה במן סדרה מוזרה על שתי בנות בלי בגדים שעושות
אמבטיה ומסבנות אחת את השניה. מה כל כך מעניין בזה חשבתי
לעצמי, אבל זה רק מוכיח לי שהחייזר הזה מוזר ומקומו לא בבית
הזה. אם היה צופה בלוניטונס אז זה משהו אחר, אבל הוא צופה
בתוכניות מוזרות ולכן הוא מוזר. עצרתי ולקחתי נשימה ארוכה, זה
עכשיו או לעולם לא.
הסתערתי לעבר החייזר שדי נבהל מכל העניין ושחררתי יריה. די
נהניתי מכל העניין של הירי, אז שחררתי עוד כמה כדורים בלי
שבכלל שמתי לב לאן אני יורה, עד שהאקדח התעייף מכל העניין
והפסיק להתייחס אלי ולא רצה לירות עוד. נעצרתי להירגע ונתתי
לדפיקות לב שלי להאט. נרגעתי ואז הסתכלתי על החייזר ופתאום
קלטתי...
אוי ואבוי לי, החייזר לא היה חייזר אלא היה... אבא שלי.

למה לעזאזל אבא שלי רואה סדרה מוזרה כזאת באמצע הלילה???







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אמא, זו הפעם
האחרונה שאני
מסכים להתקלח עם
כל כך הרבה
בנות.







וארשה 1945


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/12/07 0:34
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורן וולינסקי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה