גבעת בזק, אוקטובר 2007
אנחנו לא באמת משתנים את יודעת.
חלקינו מחכימים, ומכאן שונותם,
אחרים דורכים במקום, ומכאן בורותם.
את נשארת מאחור, במקום.
אני ברחתי הלאה, וחזרתי,
לפשר שיבתי לא אדרש ולא אבאר,
ובבואי מהיר הייתי וחד,
כמו הרוח, שנעלם בבוקר המחרת.
לא פסקתי לחמוד מערומייך,
אך מלבדם לא היית, רק קליפה,
רק הרוח תזכיר לך את שהייתי,
ותיעלם חיש מהר, בחלל
תמונה שצילמתי בשבוע שעבר.
למצולמת - באמת שאין קשר לשיר, אבל מן הסתם לתמונה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.