ארץ פלצים בושי בחוקייך!
על חטאייך הכי הכות וחזור.
גזענותך חוצה מיצרי-הרשע;
לבך קפוא ככפור.

דינך, כדין סדום עמורה - משכנות החטאת;
כל חוטא וליסטים יבוא על גמולו.
את ארצי! אך מעשייך לי לזרא;
חדל נשוא מעל העולם כולו.

אל דאגתך! פצעי הנכבה לא הגלידו.
מגורשי יפו, חיפה וסאלמה,
מאומה לא שכחו.
עוד ייגמל גמולך לפי הצדק;
גם מאות אלפי עניים, מעוניים לא חדלו.

בושי והיכלמי ארץ-תגזורת!
הביטי בעיני המהגרים שכבשר-תותחים אלייך הובאו.
למוד-תלמדי להיות אנושית ובעלת-רגש;
אחרת קרבייך על המוקד עקוד-יוקדו!