יום ההולדת שלך...מחסיר לי פעימה שמתעצמת קצת יותר מחסרונך.
ובכול יום אני מבטיח לעצמי לשכוח אותך מחדש. אותך שעם כול
הפיצול שבי כול כך אהבתי להסתכל עליך ישנה מולי, וללטף אותך.
אבל הלילות שלי כול כך חסרי מנוחה, גם כשהמיטה חמה.

זה מה שהותר בי כשהחלטת לפשוט את זיכרוני מעליך, ואת... מה
בסה"כ רצית? אותי!
עברו בי ימים ולילות ארוכים מאז ההבנה הזו, רק אותי.

היום הולדת שלך מתכנס לי לפחד משתק האם גם אני הפכתי לפריט
זיכרון שסגרת בקופסא בארונך כמו קודמיי.
אני לא מתבוסס בעצמי, אבל..את, את שביקשתי לעצמי
אבדת לי,
ובכך אבדתי לעצמי.