קרן פרקש / שתי קונכיות |
ברגע של שקט
האזנתי לרוגע של הים
מתנתקת
אף אחד לא הזיז אותי שם.
חושבת על אותו חוט דיג
שאמתח עבורך בשקיפות
שעליו אתעקש בבירור
בעוד אתה תרצה לשוט.
שתי קונכיות
רחש של ים שקט
זה אמור לעבוד כך
לא?
אולי אתה תסביר לי איך
כי איך שרציתי להרפות
וסיפרתי זאת לכולם
פתאום באת אתה
לאו דווקא מושלם -
קוטף עבורי את אותם פרחים
שרק אני אוהבת
מספר סיפור
ואני מתענגת
שוב גשם
ואתה לא תבוא היום
בוחנת את אותן קונכיות
שעוד מעט יהיו ממני רחוקות
וממתינה לאביב
אולי כשיגמר הגשם
החוט ימתח
ולא רק אקשיב
גם אראה ואלמד
אותך לאהוב
רק
כמו שצריך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|