דני לירן / תקווה |
בבחורים עם חברות,
בילדים יפים ברחוב,
להתאהב כל הזמן ולא לדעת לאהוב.
להתאהב בעצמי כי אם אין אני מי לי.
בתמונה, בשיער, במבט,
אני - תראי כמה יפה את.
מאיימת, נושכת, שורטת,
צועקת, מתגרה ובוכה,
בסוף תמיד גומרת עם עצמה
משום מה היא עוד מתפלאה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|