ואם החיים אינם חיים?
אלא משחק של אלוהים?
מה הטעם בכך שנסבול,
שנחווה כאב,
ובסוף נרגיש כי הגענו לשאול?

האם זה מעשינו בעולם?
להתמודד עם כאב?
עם מה שאי אפשר?

לנסות לעבור,
להתעלות מעל כוחותינו,
ובסוף ליפול
על אדמת ארצנו?

ההתמודדות אינה קלה
ורצוננו קטן לידה.
אילו רק יכולנו לראות מעבר,
להבין את משמעות החיים;
אולי רק ככה
לא היינו סובלים

ואם כל זה שטות ובלוף?
הרי שהאושר נמצא קרוב;
החיים יפים.
אין סובלים.
מאושרים אנו על פני האדמה.
ומתחתינו;
לא נדע