29.6.02
בלבול, תהייה וכנף שבורה
מחזירים אותי כמה צעדים חזרה.
אני נותרת אילמת, חלשה ולבד
מנסה לחפש אחר לבי שאבד.
נושמת עמוק, מוחה הדמעות,
רואה באופק הרים וגבעות.
מנסה לעוף אל האור הנכסף,
אך איני יכולה, כי שבור הכנף.
נופלת למטה, מקבלת מכה,
אך הפעם הנני יותר חזקה.
מחכה ששברי כנפי יתאחו מחדש,
אחרי נפילות חוזרות ונשנות, גופי מותש.
פתאום, השמש זורחת עליי,
ואני חושבת: יכול להיות? אולי?
קמה על רגליי, לעוף מנסה,
במלחמת הכאב - כאבי נחל תבוסה!
ואני כבר למעלה, עפה רחוק,
לומדת לבכות, לומדת לצחוק.
חדות, החלטיות וכנף משלי
מצאו לי הם מחדש את לבי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.