אתמול, כשהלכתי לים, פגשתי אחד שחושב שהוא דולפין. היה לו שיער
שחור עד הכתפיים וחיוך כזה מרגיע, שהשתלב יפה עם שבירת הגלים.
הוא ליקט צדפים במים הרדודים ואחר כך ישב על החול הרטוב ופרט
על הגיטרה כשאצבעותיו מחליקות בעדינות על המיתרים ופיו הצר
מחקה את צלילי הים בעוד שזוג שחפים מרקד מסביבו. מאוחר יותר,
כשהשמש החלה לשקוע והשמיים נצבעו בגוונים של אדום, הוא נכנס
שוב למים. בפעם האחרונה שראיתיו, הוא ניסה לתפוס איזה גל תועה.
כשהשמש גוועה, לשבריר של שניה הייתי יכול להשבע שאני רואה
סנפיר.