אפצע את הקרח, איני יכול להמתין שיפשיר,
אפצח בשתיקה,
וכל מטעמיי החיים כמין הר הגעש אדיר נופח בנשמתי,
בינה מיללת- חוש המכהה את שיניו, תפל אך מרווה את החוסר בטעם,
להמשיך ההד צועק לו, צועקת גם את,
תראה שם, מה אתה לא רואה? בכל מקום.
לבקשתך הנחתי אנחתי, על השולחן את המכתב הזה זה שאת משתוקקת
שאקרא שוב, 'מבהיר אותך בעיניי חמצן בענייך'...
רגע מבחיל נוטף מצית ברק ורעם עלטה, נהר של מים עצורים אסורים
לחשתי לך ברקה,
מביטה ומסבירה איננו מחפשים סיבה לחיות רק להיות חלק חיי בהם,
איבר ייחודי שמציית לטבע ההופכי הזה,
אולי אלך בלב ביררה? לשוק הסבוך? ההומה? ואמכור גופי בזול,
אוסיף דעתי, שמחתי, אחייך למוכרים שם הם מערכים מציאה בחינם שם
בהיי שם אכבה, בינתיים נושם בגשם
כשתבקשי שאבוא לעולם המדומה הזה אבוא |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.