קורא אני שירה הכתובה על ישראל,
על ידי משוררים מארצות שסביבנו:
יש בה לא מעט רובים, גם דיו ועטים,
מעט לב והרבה הסברים.
ישראל בשירתם תזכיר:
סוכן מרוצה אשר מתפרנס מצמר של גובלנים,
היא יפה, חלשה ולא ניתנת לגזירה.
איני יודע למה לשייך את המכניקה
של האדישות, אבל גם לי, כקורא מזדמן,
מדהים אותי חלום אגדי זה ולהיהפך:
למדינה ניטראלית.
כי כעת חיים ממנה נשרים שחורים,
מלכים רעבים, אלף שלישי, אימפריות חדשות
ורעד מחורבן שבדרך!
אולם אני ממתין ואני עוד כאן,
לראות מה קורה עם זה משכן...
5.5.07
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.