נהגים אותי עוקפים, ללא הרף צופרים וזורקים עלי פסולת מהחלון.
זה מה שקרה שהחלטתי להקים אוהל בנתיב האמצעי של כביש איילון.
הרעש היה בלתי נסבל אבל זה הפריע לי פחות.
היה נהג עצבני שירד מהאוטו, כיבה עלי סיגריה ופיצץ אותי מכות.
לאחר כמה שעות התאוששתי מפצעיי, הכנתי לי קפה,
לא ידעתי אם לשתות עם סוכר, לא היה באיזור רופא.
באחד המקרים אחד הנהגים צעק: "קפל את האוהל, יא תימני!"
די נמאס לי, העברתי את האוהל לנתיב הימני.
בגללי נגרמה תאונת שרשרת קטלנית,
ומבלי ששמתי לב נכנסה בי משאית והעיפה אותי עד ארצות הברית.
תקימו אוהל ביער, חורשה או על שפת הים בשקיעה,
אבל בשום פנים ואופן לא על כביש, זה גורם לפציעה.
עכשיו אני בגן עדן, למרות שבכלל לא כאב למות,
מאוחר כבר להתחרט, להקים אוהל בכביש איילון, הייתה טעות.