|
לוטף הוויה חמקמקה
אפופת חושניות מצועפת
על ציר הזמן המתעתע.
פטמות מזדקרות מחביונן
למגע החופן צפונות תחושתן.
לשון גולשת בערימת חיטים
כיעל המנווטת דרכה לנקיק שוקק
לרוות רגעים מזככים.
ירכיים חובקות און ברעדה
לכלוא זכרון כבראשונה
ופעימתן גוברת במנעד התשוקה
עד דרור עלומים באנחה
הגוועת לאיטה ברחש מציאות כולאת הוויה.
ואת, (בציר זמן חבוי) טובלת אחר בציר התשוקה.
|
|
|
נכון שאומרים
שתמיד יש מלחמות
כשהשליט זקן?
אתם יודעים למה
זה? זה לא בגלל
ששיקול הדעת
שלנו לקוי. לא
ולא. יש תסכית
מאחורי העניין.
אנחנו רוצים
לגייס את כל
הצעירים, ובכך
שהם ימותו, אז
הם לא יהוו איום
לשלטון שלנו. כי
הרי ידוע
שהצעירים הם אלה
שמתמרדים, לא?
אז אנחנו מחסלים
אותם.
שלמנאסר בוועידת
המלכים
המזדקנים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.