|
הבטתי גבוה בשמים הכחולים
ששובצו עם עננים לבנים
סנוניות זעירות ויפות ניבטות
עולות ויורדות סובבות וחוזרות
צורות נפלאות מרנינות הן יוצרות
את עולמי הקטון לי הן מזכירות
את העץ הגדול במרכז הגינה
הברוש התמיר שצמח בשכונה
הנה עוד שניה מתחלפת התמונה
קטעים קטעים של חיים כה יפים
של ילד קטן צוחק ותמים
שחי עכשיו בזמנים אחרים
בגוף מבוגר שהולך ומזקין
והלב מנסה לחזור לעבר
נזכר באבא אהוב ויקר |
|
|
-"איך זה, שכוכב
אחד לבד מעז?"
-"זה לא אני,
המורה! וחוץ מזה
היו עוד!" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.