השתקפות אבודה, קירבה גופנית, נפשית
בבקשה תצילי אותי.
תצילי אותי מהחיים העכורים וחסרי התכלית הללו
אני מרגישה כאבודה בעולם של עצמי
נמנעת מהקרבה, נמנעת מקרבה פנימית כלפי עצמי
בונה חומה אנושית ותוקפת עצמי כאויב המחיש צעדיו בדרכו אל קרב
נגדי
מקימה מארבים כשקשת בשמיים ותוקפת אהבה
מקיפה עצמי אצבעות מאשימות שעם השנים הצלחתי להעלים
ומסרבת להכיר באמת
ובינתיים הכאב, הרוע, והסבל מצטברים
אני זקוקה לעזרה הדדית של אותה ההשתקפות למטרות החלמה
להפסיק להרגיש את החום מתפתח לו לפי מעלות הצער ולא לתת לו
להשתלט עליי
להוריד מעצמי את שקיפות הזהב שחושפת אותי ומראה לעולם מי אני
ומי יכולתי להיות, שקיפות הזהב מלאת האבק על טעויות אחר אשר
נטועות בדרך חיי כלפי
מקדשת רוע
מתעלמת מהנבואה לפי דברי החיים הגורמים לי לחייך וכמו כן
להפסיד
סוגדת לטעום טעויות כשפי כבר מלא ואני שבעה עד כדי פליטת
רגשות
מערימה עצמי
מגדפת לשמי, ליום בו הובאתי לעולם
מעלימה זהותי
וחייה חיי שנים של בדידות ופחדים על
חמימות אמיתית
שכבתה ולעולם לא תחזור ואף ניצוץ השריפה מתאדה לו בחום
קרירות האישה
ובפנים אותה המנגינה כאשר אני ביכולותיי מדאה בחלומות עבר
לו רק הייתה דרך לרטש חלומות עבר
אני רק רוצה לשבוק, ולהתכונן לחלום מתמשך, ולישון.