טליה שהרבני / שמש חלודה |
בסופו של יום ארוך במיוחד.
התיישבתי על אבן קרירה,
למרגלות עיר נמל ישנה.
ודייג זקן גוף,
קרב והתפאר,
מלא הסל כל טוב,
חיש הבית אמהר.
החזרתי בחיוך,
והמים נמלאו צהוב,
והרוח פיזר זיכרונות המחר,
אשר טמנתי מחילות, מחילות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|