קובי לביוד / עם בוא הכרה |
מטילים על פניי ערוגת הזיות
מוטל, בצל הספק
כעלה שאיבד מצבעו
כאבדן שנתקל בסירוב
להשמיע קולו
להנעים רחשי לילה
להצליב את פחדיו
עם קילופי זיכרונות
מתייתמים לאטם
עם בוא הכרה
מות הזהות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|