[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אגם ענקית
/
מקבץ רובים (ושושנים)

רועד בעיר התחתית
הפחד כבר ידיד
מנוסר ולא מורגש
הפחד לא מפחיד

(ההמתנה הזאת מחסלת אותי
מלמעלה עד למטה)

קודר בעיר התחתית
הרעש כבר מדיד
מנושק ולא מצחיק
הרעש לא מרעיש

(אמור את זה:
הפחד הוא ידיד
הפחד הוא ידיד
הפחד הוא ידיד)




עוד מעט תבוא אישה רכה
מלוחכת ומגוחכת
ותחליף לי
את חיתולי הנפש
מלאי החרא
מריחי השתנן
היא תביא אתה
חיתול נקי לגמרי
אותו אוכל ללכך שוב
כמו התינוק הגריאטרי הנוכל שאני
יודע להיות
עדיין
אחרי כל האבקות
אחרי ההיאבקות הגדולה שאני נאבק
מדי יום בתעלת הביוב
הגדולה של עצמי

(אמור את זה:
הפחד הוא ידיד)




משהו מטרטר כבר יומיים
הנפש נאכלת חיה
ולידי במיטה
שוכבת אישה עם סימני דם על שיניה
ישנה בשמש אמצע היום
פשוט ישנה




זכרון ילדות נוסף חודר את השריון
בדרך לכריעה הגדולה
על ברכי מי שהוא לא יהיה שאני:

דוד שמן במכנסי טניס
מוכתמים בשמן מזון מהיר
מניע את עצמו בחוסר חן
על מגרש זעיר
מחזיק בידו מחבט זעיר
ויתושים מנופנפים ונופלים
במקום כדורי משחק
השעמום עדיין לא הרג
את דודי הזקן
ואני ממתין בקוצר רוח
חולני במיוחד
עד שימות בלי שיידע מזה
מהתקף לב תוקפני במיוחד
בצהרי יום שבת אחד
תוך כדי ריקון
ארוחת בוקר דשנה
(עיניים בוקעות מחוריהן והכול)




בסופו של דבר
האוקיינוס ייקח את כולנו
נשים וטף
פוסידון מכונף
יזרוק אותנו
לכרישי המחמד שלו
נוכל להתדיין על השירה כמה שנרצה
ולבקר אחד את השני
בין שיסוע לקיטוע
האוקיינוס ייקח את כולנו
ואלוהים יצחק
צחוק עבה ולא מבוייש
אלוהים יהיה משובש
מרוב דם אקראי לעוס

(ברקודה ברקודה)




חסר בית מקרי נוסף
פגש אותי ברחוב
(עבר זמן רב מדי, חשבתי לעצמי)
שתוי ומחוי כתמיד
(אני או הוא)
ומחריד לדעת שחסרי הבית
עדיין מקיימים אתי
דיאלוג פרנואידי חסר עכבות
ילד הבר האורבני הזה
לבש חולצה לבנה
נקייה וברורה
עליה הודפסו שלוש מילים:
"החינוך הוא העתיד"
ורק חייכתי לעצמי חיוך מומת
והמשכתי אל תחנת האוטובוס
בלי צער או קנאה




איש לבן מודה:

כבר ברור לי למה
אני
אנטי גנדי מובהק
גם גנדי מבין והוא שובת רעב
גם בחלומותיי
אני לעומתו מכרסם כריכי ענק
וזה בדיוק העניין הנוראי
אני אוכל כריכי ענק מול פניו של גנדי
והוא שובת רעב
וכל נגיסה מכריך הענק שלי
מכווצת את גנדי
עד שהוא נעלם באחורי האחוריים
ומת מרעב




אקדח קטן
במערכה ראשונה
יירה בשלישית
(בסוף הראשונה אם תשאלו אותי)

אקדח קטן זעיר
בתמונה רביעית
יירה בתשיעית
(בחמישית אם אותי.בחמישית)




טראביס ביקל מחייך:

דם בחלונות
ודם בקירות
דם במעונות
ודם בדקירות

אני לא מריח
אני לא רואה
קלסתרון שלי אין
ואני כבר גואה
כאקדח

דם על הקיר
ודם בחלון
דם על העיר
ודם במסדרון

אני לא מרוויח
אני לא דוהר
קלסתרון שלי אין
ואני כבר גוהר
כאקדח







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
רוק אלטרנטיבי
היא מוזיקה
נחותה!


פרובוקטור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/11/07 16:43
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אגם ענקית

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה