אני הולך ברחוב והאמת היא שאני מרגיש ממש טוב.
בדיוק מצאתי חצי שקל ברחוב,
בדיוק קניתי בזוקה ב-30 אגורות,
ובדיוק נתתי 20 אגורות לקבצן בפינה של הרחוב שלך.
אני אוהב את הקבצן שברחוב שלך,
הוא תמיד מזכיר לי את הבניין שלך
והוא תמיד לפעמים גם מזכיר לי אותך.
באמת שאני מרגיש טוב,
הרבה זמן לא הרגשתי ככה,
כי בדיוק -
בדיוק שלשום פיטרו אותי מהעבודה היחידה שבאמת אהבתי,
ובדיוק אתמול צץ לי בארון מתחת לכיור הצמיד שחשבתי להביא לך
אז,
מפורק עם חרוזים קטנים שנתקעו מתחת לרגליים של הארון.
עכשיו אני צריך לנקות ואת לא פה לעזור לי.
ובדיוק היום בבוקר כשקמתי, בדקתי את ההודעות וציפיתי להודעה
ממך,
אבל מסתבר שחלמתי.
כואבות לי הידיים,
כבר הרבה זמן זה ככה,
שבוע בערך,
או אולי שישה ימים בערך,
מאז שנעלמת,
בדיוק מאז שנעלמת.
באמת שאני מרגיש מצוין,
יש לי חשק ליצור ומוזה לחיות,
רק הידיים.
זה מתחיל בערך בקצות האצבעות ונגמר כמה סנטימטרים לפני המרפק,
בדיוק בקצות האצבעות ובדיוק ארבעה סנטימטרים לפניו,
כאילו שכל הרוע שלי החליט להתרכז דווקא בגפיים העליונות,
בדיוק דווקא בידיים,
בדיוק במוקד היצירה שלי,
כאילו שיש לך כמה חוטים,
חוט מכל אצבע שמושך אותי בכוח,
בדיוק עשרה חוטים.
אני מרגיש את הידיים שלי מנסות להימשך לכיוון שלך,
אני לא יודע איפה את
ואני גם חושב שאולי הכוח במשיכה של החוטים בא ממני ולא ממך.
אני גם חושב שבערך קצת קשה לי בלעדייך כבר בערך שבוע,
אני חושב שבדיוק קשה לי בלעדייך, בדיוק שישה ימים.
אני יודע,
קשה לי בלעדייך.