בלב התחנה המרכזית, עמד משה. בעשרים השנים האחרונות משה ידוע
כמוכר התירסים החמים והטריים ביותר בעיר. אף אחד מהעוברים
והקונים לא הטריח את עצמו לחשוב כיצד אדם זקן נאלץ למכור
תירסים חמים בשמש הקופחת בארץ חזון הרצל, אך למשה זה דווקא
התאים, כי לפני שמשה חשב למכור תירסים הוא עשה משהו שונה
במקצת, רק הרבה פחות מכובד לדעתו, הוא מכר המבורגרים. ובין
התירס להמבורגר משה ישב חמש שנים בכלא על הטרדה מינית.

עד היום משה טוען כי אינו אשם. למעשה זה קרה באמצע העבודה,
אישה בשנות העשרים לחייה הפילה מידה מטבע של עשרה שקלים. משה
אומנם לא היה אז זקן אך הוא הרגיש לא בנוח לכופף את גבו לכן
בלי בושה התיישב על הריצפה והרים את המטבע. מהלך זה התברר
כטעות חייו. משה שלח מבט למעלה על מנת שהאישה תעזור לו לקום,
והוא לא שם לב כי המטבע נמצא בדיוק בין שתי רגליה, ולכן כאשר
הרים את ראשו ראה בטעות מה הצעירה מסתירה בין רגליה. במקרה היה
במקום צלם חובב אשר, צילם את האירוע המזעזע, וזו הייתה הוכחה
חותכת.

אבל, הזמנים האלו חלפו. עכשיו משה הוא אדם זהיר יותר, רגוע
יותר, ומוסרי יותר. עד שבא העו''ד לביתנו של משה. משה הכיר את
העו''ד הזה, והוא גם זיהה דרך חליפתו ומשקפי השמש השחורות את
רצונו לחפש סיבה חדשה להכניסו לתא מעצר. משה לא נתן לזה לקרות,
הוא בחר בחופזה את התירס הטוב ביותר שהיה לו ונתן לעו''ד,
שחייך חיוך וסינן לעברו "עד הפעם הבאה אדוני האסיר" והמשיך
בדרכו.

עכשיו תפקידו של משה כן עורר תהיות, כי שני ילדים ממול לביתן
התירס ראו את העו''ד מקבל ממשה תירס בלי לשלם ובלי כל התראה.
הם לא ידעו כי האיש בחליפה הוא עו''ד, וגם לא כי משה לא באמת
איש שב"כ כמו שחשבו לפתע, אך מה זה משנה ? עכשיו יש להם סיפור
חדש לספר לחברים, שיגרום לאחרים להקשיב להם סוף סוף.