אתה רוצה לצעוק מתוך חלום,
לפעמים המודעות נבחנת בלי ההיגיון,
השלווה היא כלי ולא הפתרון,
זוג עניים בוחנות האם הגעת כבר לשיגעון,
להוציא אותך מאיזון זה אולי כבר קל, תרגע אתה לא מקולל,
הגהינום עוד רחוק עדין יש לגן עדן לצפות,
את התקווה הפסקת לשיר בצבא ומאז אתה רק מזמזם אותה,
מילים אתה זוכר? כי אמרו שבחשבון אתה אחר,
מודעות ללא ילדות
ברכב נוח אתה יושב אוסף טרמפיסטית אך איזה מתחשב.
מספר לה על אישה וילדים אם מבט בעניים של טיפשים,
ללכת לישון אתה פוחד כי חלומות זה כבר לא משחק,
השניים מחכים כבר במגירה הם בטח יעשו את העבודה.
את החיים לא מרכיבים בפאזל כשהתמונה לא באריזה,
טיפש אתה נמצא במודעות ללא ילדות.