[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שובי לה
/
שוקולדה

יקיצה.

המטבח כאילו קורא בשמי ואני נענית לו במין סוג מסויים של
זכות.

רגליים קלות מרצדות להן על מרצפות חלקלקות כשכולם כבר ישנים,
ודלת המקרר נפתחת מולי כאילו מעצמה.

אני מדמיינת אור נדלק כמו סנה בוער מתגלה בפניי, קבלת הארה.

התירס נרקב.

מזל שהוא עוד לא בושל, אחרת הייתי צריכה לספוג ולהסניף ענן
אפוף ריח מצחין, אך הוא פשוט ניצב שם מיואש וקמל.

כנראה מראהו לא היה מספיק דוחה בכדי שאף אחת מאתנו תזרוק אותו
רשמית לפח האשפה.



מתיישבת מול השולחן, מול חפיסת שוקולד חלב עם אגוזים, בדיוק זו
שאני אוהבת.

חבילת קרקרים וגבינה לבנה של כ-5%.

הסעודה מתחילה לה בקוביית שוקולד תמימה, אני מביטה בה ראשית
והיא כאילו נסערת מעט. מנסה לעזור לי

"28 קלוריות ! 28 קלוריות!".

אט אט מורחת את הגבינה הלבנה בשקיקה על אחד הקרקרים. מרקמה
וטעמה המעט חמצמץ הופך את השוקולד לטעים יותר.

ואני מתענגת כמעט כמו לכתוב בין השורות על אהבה ישנה, על האהבה
שלי אלייך.



בכל פעם שהיית נרגזת, נעצבת או הגיע ה"אירוע החודשי" נכנסת
למזוודה.

היית כ"כ קטנטנה ואמיצה, כאילו נבלעת בתוכה.

אני זוכרת שפעם אחת, זה היה כשאביך לא הסכים לראותך באחד
הרגלים, כי הוא לא מקבל אותך כמות שאת, הוא תמיד שאף שתהיה לו
אחרת. את חשבת שהוא רוצה העתק של אחותך הגדולה.

טרקת את הטלפון ונבלעת בתוך המזוודה. לאחר מס' דקות שמעתי
דפיקות חזקות מתוכה, שכאילו רצתה המזוודה בך יותר מכל, אימצה
אותך לחיקה והרחיקה אותך מהכלל, ממני.

זעקת וקראת בשמי כדי שאבוא לגאול אותך. להצילך מפניה.



וכשעליתי לשחררך מידיה, יצאת אדומה - יותר מתמידה, הסומק שאני
כ"כ אוהבת על לחייך הפך מוגזם, אישונייך התרחבו וסנתרך נע
ניעות קטנות - התכווץ והתרחב עשרות פעמים בשנייה. בלי מילים
חבקתי אותך, התחלת להכות את חזי מרוב עצבים. אמרת שעיני נוצצות
מדי היום יחסית אלייך, יחסית למה שאת עוברת, שלא מגיע לאנשים
אחרים ליהנות בו בזמן שאת נאבקת באחרים כדי להתהוות, כדי להיות
עצמך.



קרקר נוסף, נאכל כלא היה, וקוביית שוקולד נוספת הבדילה בין
הקרקר הבא.

ועל קוביה זו התענגתי יותר מכל, יותר מזו שלפניה וזו שאחריה -
משום שבראשונה עדיין לא מספיקים להינות, רק מתעסקים ומחכים
לטעם הבא, לטעם של עוד, והאחרונה... אי אפשר ליהנות ממנה כי
היא אחרונה. קשה ליהנות מדבר טוב בידיעה שהוא נגמר בזה הרגע.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
- בובה, בא לך
שנייה להכנס
איתי לאוטו?
- לא, תודה.
- נו, בואי נעשה
סיבוב.
- לא, תודה.
- נו בואי, רק
סיבוב קצר.
- קצר אה? אז
באמת לא
תודה.





נשבעת לכם, זה
באמת קרה


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/11/07 9:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שובי לה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה