ומי ירים אותך עכשיו, כששוב נפלת?
ולאיפה תלך כשגם כל זה ימאס?
אין לך בית,
חסרה לך שלווה,
מאמין כל הזמן באיזו דרך שמעולם לא פורסמה.

נכון, הדת היא סם מרדים, וזאת בטח לא התשובה.
אבל גם לישון זה מושך,
כשאתה רוב היום כמו איזה מת מהלך.

כל יום מאבד עוד סיבה,
כל יום שוכח מחדש בשביל מה.

ואיפה אתה חושב שתהיה עוד עשרים שנה?
ומי אותך יחבק כששוב יחזור הקור הנורא?
מתגעגע למישהו לא מוכר,
חושב על הטעות שכולנו עשינו בעבר.

אז למה אתה עוד כאן?
אין כאן כלום,
אל תהיה תמים.
אל תאמין למה שהם אומרים.

למה שלא תלך?
תיגע במרומים.
תאכל אבק כוכבים,
תשתה ידע, תנשום מילים.

אני אראה לך את הדרך,
אני מכיר אותה עוד ממזמן.
היא פה. היא פה בפנים.
בתוך לבך הקטן.

תלך, ילד, תלך.
כי אתה לא יכול להמשיך כך ליפול.
תלך, ילד, תלך.
ותחזור אל האור הגדול.