אסנת אינציגר-אלון / אדמה |
אכבוש שבילים ברגליים בוטחות
ולא מדשדשות.
האדמה טובה אליי,
בסחף הרוח, הגשם,
והזרע הטמון בה.
שולחת לי תקוות
ואני נושמת רגביה
לאחר הגשם וזרעי חיי
נובטים בה,
כרחם אינסופי.
יולדת אותי אל המילים
ולניחוח החיים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|