המתנתי לתורי.
עליתי על הבמה ושאלתי:
- מי אני? -
"אתה תינוק בעריסה, שובב,
תישן תינוק, אך מעט תשכב."
"אתה בין ילדי הגן, שתקן,
לא רצית שישאירוך כאן,"
"אתה תלמיד, לוח, גיר,
שנים נשארת כך - צעיר,"
"ואח"כ צבא, בגרת באחת,
חיילים בסך, מצעד,"
"אתה בן-זוג, "אתה איש עבודה,"
הם לא פתרו את החידה.
המתנתי לשקט, ועניתי כך:
זו הייתה רק הדרך, ההכרחי,
אני קצת מכל מי שפגשתי
בדרכי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.