[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ג'יימס יושב על כסא ישן מעץ
תשע מ"מ ביד ימין, שקית במבה ביד שמאל
הבמבה זה הנעורים שחלפו
התשע זה הניסיון להחזיר אותם.
טיפת זיעה עושה דרכה במורד אפו
במורד חייו.

הטיפה מסמלת את הזמן שעובר.
הזמן שימשיך לעבור.
וזה מרגיז אותו,
הזמן,
שימשיך,
גם בלעדיו..
זה כמעט אנוכי מצידו
של הזמן. -

הוא מנגב אותה
ומשאיר כמה פירורים דביקים
של קציפת בוטנים מלוחה
על האף.

גם זה מרגיז אותו.

פעם הוא שמע שבמבה מסרטנת
זה דווקא מצחיק אותו
אז הוא מחייך
חיוך קצר
תמציתי
כשמל גיבסון היה במצב הזה, הוא לפחות נראה סקסי
ג'יימס, חה... מילא לפני כמה שנים
לפני שהשומנים התחילו להצטבר
עכשיו..
הוא לוקח מלוא החופן במבה
ונשאר עם חתיכה אחת שבורה
זה מה שמחזיר אותו הביתה
חתיכה אחת
שבורה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
דברים שרואים
מקאן לא רואים
מוישי.






אביה האיום.


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/11/07 18:14
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלון קוניגיס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה