כרגיל, ילד מגיח לאוויר העולם של שנות ה-80 המוקדמות
ומתפתח למציאות הטכנולוגית הפוריה של המאה ה-21.
הוריו בוחרים מוהל טוב עורך דין מוצלח שייגבה את העניין
ומפגיזים עם שם חזק של עץ יפה
ארז.
לא הכי חזק ביער, אבל בטח שהוא לא פראייר!

ההורים קצת איטיים בכל מה שקשור להמצאות החדישות
ועוד לא התרגלו לעובדה שהעולם באנגלית ו-made in china.
בביקוריו בבית, בין טיול לטראק שהוא עושה
כי הוא כבר הרבה אחרי הצבא,
הוא מסביר להם על BlueTooth
D.V.D מצלמה דיגיטאלית
Computer ובכלל מה זה Windows.

באחת הפעמים שהוא בבית פנה אליו אביו.
"כן, קניתי מצלמה די-גי-טא-לית,  אני אומר לך, פלאי-פלאים".
"כן, זה נחמד." משיב ארז הבן בשיעמום הנובע משגרת ה-2000.
"אני יכול להכנס ל-תפ-רי-טים המיוחדים לקבוע ולהגדיר כל כך
הרבה אפשרויות ו-(בלה בלה בלה בלה בלה...)"
ארז משיב בחיוך לעבר הוריו "מגלי המאה",
שכל חייהם קיבלו לפתע אור מאיזו מצלמה של Sony.
עד ששוגר משפט ישיר ומעניין:
"תגיד ארז, קיבלת את התמונות ששלחתי לך?"
"מה? תמונות? איזה תמונות?"
התפלא ארז משאלת אביו שהגיעה עם כל כך הרבה ביטחון עצמי.
"המצלמה החדשה של סוני, זו שספרתי לך עליה,
שלחתי אליך תמונות ממנה".
"מה? באינטרנט?"
"אולי." השיב האב בהיסוס. "אני לא יודע איך זה עובד.
היום הכל כל כך משוכלל ו-או-טו-מא-טי".
"זוכר שדיברת על BlueTooth?!"
"כן" השיב ארז.
"אז דפדפתי לי ב-menu של ה-sony והיה שם חיבור Bluetooth
והופיעה אפשרות של 'שליחה דרך BlueTooth'
אז לחצתי על כל מיני דברים".
"וגם על המקש 'C' וזה?" שאל ארז.
"אז לחצתי 'yes' כי רציתי לשלוח לך.
אני עדיין לא מאמין שהמצלמה זיהתה אותך לבד
וזהו. אחרי שזה שלח כבר לא היו לי התמונות ששלחתי לך".
ארז עצר לרגע, קימט את מצחו ואז לקח את המצלמה,
הראה לאביו את המסך ושאל: "זה, אבא?"

על הצג הופיע:
Erase?