למה למה כל פעם אני חייב להתאכזב?
להתאכזב בגללך?
למה כל פעם אני אומר זה לא נורא?
זה לא יקרה שוב
למה אני כל-כך בוטח בך?
למה אני כל-כך מאמין לך?
למה אני כל-כך בוטח?
למה אני סומך עליךי?
למה אני אוהב דווקא אותך?
למה את לא אוהבת אותי?
למה אני  כל-כך דואג לך?
כל פעם אני חושב שאת מגנה עליי
ושוב אני מתאכזב ונופל בפח.
אני נפגע ובכל זאת אני איתך
למה אי אפשר לסמוך על אף אחד
אני צודק יש לך מסכה
שעוזרת לך להסתיר את האמת מכולם.
אבל בעיקר ממני
והנה גם אחרי שפגעת בי ובכבודי
שזה הדבר האחרון שחשבתי שתעשי
אני עדיין מאוהב בך
אני ממש  אוהב להתעלל בעצמי.
את שחשבתי שאת בחיים לא תעשי דבר נגדי או שיפגע בי.
הלכת מאחורה ותקעת לי סכין בגב
ולא רק זה את גם סובבת לי אותה
ושיקרת בזה שאמרת שהסכין היא בבטני.
אני מאוכזב
אני פגוע
אני פגוע מזה שאני אוהב אותך
אני פשוט לא מאמין
חשבתי שאת הכי בעולם ולא תפגעי באמון שלי
ושיקרת לי, ממש שיקרת לי
אבל טעיתי כמו כל דבר לגבייך
עכשיו שאני לא יכול לראות אותך אפילו
אבל גם לא יכול לספר לך.
אבל אני אוהב אותך
וזה קורע אותי
אני מאוהב בך
וזה שובר אותי
אבל למרות מה שאני אומר
אני עדיין חושב עליך אותו דבר
ואני מאוהב בך
אני מאוכזב קשות!!!
ממך
אבל אני אוהב אותך, משוגע עלייך עדיין
ואין לי מושג למה