ביליתי יותר מדי זמן
במחשבות שלי,
יותר מדי שעות לבד-
לבד בבדידותי.
קרתה תאונה,
קריסת מערכות,
הצפה עקומה.
הכול מתפרק,
האוקיינוס עולה על גדותיו,
היכונו לנחיתת אונס -
היום זה נגמר.
חיפשתי רק קצת נחמה.
השתגעתי.
חיפשתי בכל השכונה.
וזה ברור לי פתאום
שאם אין לי אותי -
אני אבודה.
עכשיו יש לי מסגרת,
אבל אין לי תמונה.
ומה עושים עכשיו?!
תגידו לי מה!
אוגוסט היה חודש קשה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.