בלי לחשוב.
פשוט לתת לרגליים לרוץ, ולהמשיך.
לא לשים לב למה שקורה מסביב
רק אתה והרגליים שלך. אתה והגוף שלך.
כל חשש שהיה, כל מתח קטן בגוף
פשוט מאוד, נעלם.
ואתה בטח חושב, למה לי לצאת לריצה
יש אלפי דרכים להסיר כאב שכזה, רגש שכזה
למה לי דווקא לרוץ?
אז אתה לא חייב לרוץ, ואתה לא חייב לעשות כלום.
אבל דעתי האישית אני ארוץ, ואמשיך לרוץ, ואשכח מהכול
מהעבר, הווה והעתיד
אני ארוץ עד אין סוף
ואשכח מכל מה שקורה פה.
אני אשכח אותך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.