כל כך שונה כאן בלעדיך
כל כך מוזר כאן בלי צחוקך,
חיוכך המדהים, המתאדה עם הימים.
מתגעגעים אליך אח יקר,
אוהבים אותך עד כמה שאפשר.
איך הלכת לנו בלי לומר שלום,
בלי לרמוז, להגיד דבר מה
איך זה יכול להיות
למה?!
הייתכן?!
עכשיו לאף אחד אין תשובות לשאלותיי.
ואני נשארת כך,
עם כל כך המון סימני שאלה,
עצובה וכואבת.
בין כל החיוכים המזויפים מסתתר לו עצב וכאב
ולכן תמיד תחייך גם כשהנך עצוב,
כי מישהו עלול להתאהב בחיוך שלך.
אורי[פרי]חדד ז"ל.
13-10-07
מתגעגעים ואוהבים אותך מלא.
ת.נ.צ.ב.ה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.